II Chronicles 9:8

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

اس زبان میں ابھی کوئی ترجمہ موجود نہیں؛ English دکھایا جا رہا ہے۔

9

1 וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שָׁמְעָה֮ אֶת־שֵׁ֣מַע שְׁלֹמֹה֒ וַתָּב֣וֹא לְנַסּוֹת֩ אֶת־שְׁלֹמֹ֨ה בְחִיד֜וֹת בִּירוּשָׁלַ֗͏ִם בְּחַ֣יִל כָּבֵ֣ד מְאֹ֡ד וּ֠גְמַלִּ֠ים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב לָרֹ֖ב וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבוֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר עִמּ֔וֹ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃ And when the queen of Sheba heard of the fame of Solomon, she came to prove Solomon with hard questions at Jerusalem, with a very great train, and camels that bore spices and gold in abundance, and precious stones; and when she was come to Solomon, she spoke with him of all that was in her heart.

2 וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כׇּל־דְּבָרֶ֑יהָ וְלֹֽא־נֶעְלַ֤ם דָּבָר֙ מִשְּׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃ And Solomon told her all her questions; and there was not any thing hid from Solomon which he told her not.

3 וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃ And when the queen of Sheba had seen the wisdom of Solomon, and the house that he had built,

4 וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַשְׁקָיו֙ וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וַֽעֲלִיָּת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד בָּ֖הּ רֽוּחַ׃ and the food of his table, and the sitting of his servants, and the attendance of his ministers, and their apparel; his cupbearers also, and their apparel; and his ascent by which he went up into the house of the LORD; there was no more spirit in her.

5 וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חׇכְמָתֶֽךָ׃ And she said to the king: ‘It was a true report that I heard in mine own land of thine acts, and of thy wisdom.

6 וְלֹא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לְדִבְרֵיהֶ֗ם עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּה֙ לֹ֣א הֻגַּד־לִ֔י חֲצִ֖י מַרְבִּ֣ית חׇכְמָתֶ֑ךָ יָסַ֕פְתָּ עַל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃ Howbeit I believed not their words, until I came, and mine eyes had seen it; and, behold, the half of the greatness of thy wisdom was not told me; thou exceedest the fame that I heard.

7 אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ וְאַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד וְשֹׁמְעִ֖ים אֶת־חׇכְמָתֶֽךָ׃ Happy are thy men, and happy are these thy servants, that stand continually before thee, and hear thy wisdom.

8 יְהִ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ חָפֵ֣ץ בְּךָ֗ לְתִתְּךָ֤ עַל־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּאַהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֤יךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֤ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ Blessed be the LORD thy God, who delighted in thee, to set thee on His throne, to be king for the LORD thy God; because thy God loved Israel, to establish them for ever, therefore made He thee king over them, to do justice and righteousness.’

9 וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים לָרֹ֥ב מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וְלֹ֤א הָיָה֙ כַּבֹּ֣שֶׂם הַה֔וּא אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ And she gave the king a hundred and twenty talents of gold, and spices in great abundance, and precious stones; neither was there any such spice as the queen of Sheba gave to king Solomon.

10 וְגַם־עַבְדֵ֤י (חירם) [חוּרָם֙] וְעַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁר־הֵבִ֥יאוּ זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֛יאוּ עֲצֵ֥י אַלְגּוּמִּ֖ים וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃ And the servants also of Huram, and the servants of Solomon that brought gold from Ophir, brought sandal-wood and precious stones.

11 וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְגּוּמִּ֜ים מְסִלּ֤וֹת לְבֵית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים וְלֹא־נִרְא֥וּ כָהֵ֛ם לְפָנִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ And the king made of the sandal-wood paths for the house of the LORD, and for the king’s house, and harps and psalteries for the singers; and there were none such seen before in the land of Judah.

12 וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כׇּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־הֵבִ֣יאָה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּהֲפֹ֛ךְ וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ {פ}
And king Solomon gave to the queen of Sheba all her desire, whatsoever she asked, beside that which she had brought unto the king. So she turned, and went to her own land, she and her servants.

13 וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת וְשִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכְּרֵ֥י זָהָֽב׃ Now the weight of gold that came to Solomon in one year was six hundred and threescore and six talents of gold;

14 לְבַ֨ד מֵאַנְשֵׁ֧י הַתָּרִ֛ים וְהַסֹּחֲרִ֖ים מְבִיאִ֑ים וְכׇל־מַלְכֵ֤י עֲרַב֙ וּפַח֣וֹת הָאָ֔רֶץ מְבִיאִ֛ים זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף לִשְׁלֹמֹֽה׃ beside that which the traffickers and merchants brought; and all the kings of Arabia and the governors of the country brought gold and silver to Solomon.

15 וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃ And king Solomon made two hundred targets of beaten gold: six hundred shekels of beaten gold went to one target;

16 וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּבֵ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ three hundred shields of beaten gold also: three hundred shekels of gold went to one shield; and the king put them in the house of the forest of Lebanon.

17 וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ Moreover the king made a great throne of ivory, and overlaid it with pure gold.

18 וְשֵׁ֣שׁ מַעֲל֣וֹת לַ֠כִּסֵּ֠א וְכֶ֨בֶשׁ בַּזָּהָ֤ב לַכִּסֵּא֙ מׇאֳחָזִ֔ים וְיָד֛וֹת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה עַל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃ And there were six steps to the throne, with a footstool of gold, which were fastened to the throne, and arms on either side by the place of the seat, and two lions standing beside the arms.

19 וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָי֗וֹת עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכׇל־מַמְלָכָֽה׃ And twelve lions stood there on the one side and on the other upon the six steps; there was not the like made in any kingdom.

20 וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃ And all king Solomon’s drinking-vessels were of gold, and all the vessels of the house of the forest of Lebanon were of pure gold; silver was nothing accounted of in the days of Solomon.

21 כִּֽי־אֳנִיּ֤וֹת לַמֶּ֙לֶךְ֙ הֹלְכ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ עִ֖ם עַבְדֵ֣י חוּרָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹאנָה ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאוֹת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקוֹפִ֖ים וְתוּכִּיִּֽים׃ {פ}
For the king had ships that went to Tarshish with the servants of Huram; once every three years came the ships of Tarshish, bringing gold, and silver, ivory, and apes, and peacocks.

22 וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וְחׇכְמָֽה׃ So king Solomon exceeded all the kings of the earth in riches and wisdom.

23 וְכֹל֙ מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חׇכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן הָאֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃ And all the kings of the earth sought the presence of Solomon, to hear his wisdom, which God had put in his heart.

24 וְהֵ֣ם מְבִיאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶ֩סֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ נֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ {ס} And they brought every man his present, vessels of silver, and vessels of gold, and raiment, armour, and spices, horses, and mules, a rate year by year.

25 וַיְהִ֨י לִשְׁלֹמֹ֜ה אַרְבַּ֩עַת֩ אֲלָפִ֨ים אֻֽרְי֤וֹת סוּסִים֙ וּמַרְכָּב֔וֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ And Solomon had four thousand stalls for horses and chariots, and twelve thousand horsemen, that he bestowed in the chariot cities, and with the king at Jerusalem.

26 וַיְהִ֥י מוֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־הַמְּלָכִ֑ים מִן־הַנָּהָר֙ וְעַד־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃ And he ruled over all the kings from the River even unto the land of the Philistines, and to the border of Egypt.

27 וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃ And the king made silver to be in Jerusalem as stones, and cedars made he to be as the sycamore-trees that are in the Lowland, for abundance.

28 וּמוֹצִיאִ֨ים סוּסִ֧ים מִמִּצְרַ֛יִם לִשְׁלֹמֹ֖ה וּמִכׇּל־הָאֲרָצֽוֹת׃ And they brought horses for Solomon out of Egypt, and out of all lands.

29 וּשְׁאָר֙ דִּבְרֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־נְבוּאַ֞ת אֲחִיָּ֣ה הַשִּׁילוֹנִ֗י וּבַֽחֲזוֹת֙ (יעדי) [יֶעְדּ֣וֹ] הַחֹזֶ֔ה עַל־יָרׇבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט׃ Now the rest of the acts of Solomon, first and last, are they not written in the words of Nathan the prophet, and in the prophecy of Ahijah the Shilonite, and in the visions of Jedo the seer concerning Jeroboam the son of Nebat?

30 וַיִּמְלֹ֨ךְ שְׁלֹמֹ֧ה בִירוּשָׁלַ֛͏ִם עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ And Solomon reigned in Jerusalem over all Israel forty years.

31 וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ בְּעִ֖יר דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
And Solomon slept with his fathers; they buried him in the city of David his father; and Rehoboam his son reigned in his stead.

Miqra according to the Masorah · لائسنس: CC BY-SA · ماخذ
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · لائسنس: Public Domain · ماخذ

لفظ بہ لفظ (Hebrew → English · Strong’s)

יְהִ֨יhâyâhto exist
יְהוָ֤הYᵉhôvâhJehovah
אֱלֹהֶ֨יךָ֙ʼĕlôhîymgods in the ordinary sense
בָּר֔וּךְbârakto kneel
אֲשֶׁ֣רʼăsherwho
חָפֵ֣ץchâphêtsto incline to
בְּךָ֗
לְתִתְּךָ֤nâthanto give
עַלʻalabove
כִּסְאוֹ֙kiççêʼcovered
לְמֶ֔לֶךְmeleka king
לַיהוָ֖הYᵉhôvâhJehovah
אֱלֹהֶ֑יךָʼĕlôhîymgods in the ordinary sense
בְּאַהֲבַ֨תʼahăbâhaffection
אֱלֹהֶ֤יךָʼĕlôhîymgods in the ordinary sense
אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
יִשְׂרָאֵל֙YisrâʼêlJisrael
לְהַעֲמִיד֣וֹʻâmadto stand
לְעוֹלָ֔םʻôwlâmconcealed
וַיִּתֶּנְךָ֤nâthanto give
עֲלֵיהֶם֙ʻalabove
לְמֶ֔לֶךְmeleka king
לַעֲשׂ֖וֹתʻâsâhto do or make
מִשְׁפָּ֥טmishpâṭa verdict pronounced ju
וּצְדָקָֽהtsᵉdâqâhrightness

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

II Chronicles 9:8 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

יְהִ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ חָפֵ֣ץ בְּךָ֗ לְתִתְּךָ֤ עַל־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּאַהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֤יךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֤ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃

لائسنس: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Blessed be the LORD thy God, who delighted in thee, to set thee on His throne, to be king for the LORD thy God; because thy God loved Israel, to establish them for ever, therefore made He thee king over them, to do justice and righteousness.’

لائسنس: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ חָפֵ֣ץ בְּךָ֗ לְתִתְּךָ֤ עַל־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּאַהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֤יךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֤ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֖וֹת מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָֽה׃

لائسنس: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה

لائسنس: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל־כִּסְאוֹ לְמֶלֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּאַהֲבַת אֱלֹהֶיךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִידוֹ לְעוֹלָם וַיִּתֶּנְךָ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה׃

لائسنس: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

Blessed be the L rd your G d who desired you, to place you on His throne as king for the L rd your G d in the love of your G d for Israel to establish them forever. And He made you a king over them to do justice and righteousness.

لائسنس: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Loué soit l’Éternel, ton Dieu, qui t’a pris en affection et placé sur son trône pour être roi, par la grâce de l’Éternel, ton Dieu. C’est parce qu’il aime Israël et veut le conserver à jamais, que ton Dieu t’a mis à sa tête comme roi, pour que tu exerces le droit et la justice."

لائسنس: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

געלױבט איז יהוה דײַן גאָט װאָס ער האָט דיך באַגערט דיך אַרױפֿֿצוזעצן אױף זײַן טראָן פֿאַר אַ מלך פֿון יהוה דײַן גאָט. װײַל דײַן גאָט האָט ליב ישׂראל, כּדי אים אױפֿֿצושטעלן אױף אײביק, דרום האָט ער דיך געמאַכט פֿאַר אַ מלך איבער זײ, צו טאָן רעכט און גערעכטיקײט.

لائسنس: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Benata estu la Eternulo, via Dio, kiu favoras vin kaj sidigis vin sur via trono kiel reĝon antaŭ la Eternulo, via Dio. Pro amo de via Dio al la Izraelidoj, por fortikigi ilin por ĉiam, Li faris vin reĝo super ili, por ke vi zorgu pri juĝo kaj justeco.

لائسنس: Public Domain